Trade247 – מסחר וכלכלה כלכלה, מסחר ושוק ההון
מאמרים מדורגים
ההיי טק מהווה את אחד ממנועי הצמיחה החשובים ביותר של ישראל – הן מבחינת התרומה לתוצר והן מבחינת היוקרה שהוא נהנה ממנה ושמקרינה גם על המדינה כולה. כל חברת היי טק זקוקה בתחילת הדרך להון, לעתים משמעותי, כדי לפתח את המוצר או השירות שלתפישתה יספק מענה לצורך חיוני. אחד מהמקורות הכספיים המומלצים הוא קרנות הון סיכון – גוף ייחודי, בבעלות פרטית, שמתמחה בהשקעות שיש בהן אלמנט מובהק של סיכון, אבל גם סיכוי.
מקורות ההכנסה של קרנות הון הסיכון
על-מנת שקרנות הון סיכון יוכלו להזרים כספים לסטארט אפים, וגם לחברות היי טק ותיקות יותר, היא נדרשת כמובן לגייס בעצמה הון משמעותי. המקורות מהם מגייסות הקרנות את הכסף הדרוש לפעילותן הם הבנקים, המשקיעים המוסדיים הגדולים (קרנות הפנסיה, חברות הביטוח, בתי השקעות ועוד) וגם משקיעים פרטיים. אופציה נוספת היא שוק ההון.
קרנות הון הסיכון הישראליות הבולטות
כדאי לדעת שקרן הון סיכון אינה המצאה של המאה ה-21: כבר ב-1985 הוקמה בארץ קרן אתנה. 8 שנים מאוחר יותר הקימו חמי פרס ורמי קאליש את פיטנגו. בשנת 200 הצטרף אליהם כמנהל שותף גם רמי ברכה והקרן החלה לצמוח בקצב מואץ. כיום היא מנהלת כ-2 מיליארד דולר ונחשבת לגדולה ביותר בארץ.
עוד קרן בולטת היא JVP של היזם אראל מרגלית, ובין השמות המוכרים הנוספים בתחום: TLV פרטנרס, מאגמה, כרמל וגיזה. לצד הקרנות הגדולות ישנן גם כמה עשרות קרנות קטנות יותר.
מודל ההשקעה של קרן הון סיכון
קרן הון סיכון מספקת לעסקים בתחום ההיי טק לא "רק" כסף אלא גם ידע, ובמקרים מסוימים גם קשרים. כל אלה עשויים להיות רבי תועלת עבור חברות בתחילת דרכן, ולהזניק אותן אל ההצלחה המיוחלת. חשוב להבין שדמויות כמו אראל מרגלית, רונה שגב ואיתן בק (יוצאי פיטנגו שהם ממקימי TLV פרטנרס) וגם רמי ברכה מביאות איתן ניסיון מצטבר משמעותי מאוד.
הניסיון מתורגם לידע יקר ערך ולהיכרויות שעשויות לפתוח דלתות עבור יזמים שעדיין אינם מוכרים. בהתאם קרן הון סיכון מספקת קרש קפיצה אפקטיבי מאוד – ולכן חשוב להקדיש תשומת לב ליצירת הרושם האופטימלי כשנפגשים עם אנשי קרן כזו.
